כותרת: זיכרון ילדות ישן- במסה חדשה

משנה: הם גדלו בבית הזה, התחנכו בו וספגו ערכים. כעת, לאחר שבגרו ועזבו, חזרו אל המגרש הישן וביקשו לבנות בו בית שיספוג לתוכו את זיכרונות הילדות הישנים וישלב אותם עם העתיד ועם החיים החדשים. איך משמרים זיכרון בחוויה חדשה?

 

מאת הללי נוי

אדריכלית : לילך ספרן גורפונג

צילום: עמית גרון

 

השכונה השקטה בגוש דן, נבנתה בסוף שנות השישים תחת ערכי ההומוגניות והצניעות מאפיינת בבנייה גנרית, בתים מסודרים בשורות כקופסאות לבנות בעלות גגות אדומים. דיריי הבית גדלו בה וכשבגרו, חזרו לשכונת ילדותם. את הבית הישן הרסו, וביקשו לבנות במקומו בית שישמר את זיכרונות הילדות ואת ערכי המשפחה עליהם התחנכו.

אדריכלית לילך גורפונג הופקדה על התכנון, סיפור המשפחה החוזרת לשכונת ילדותם הוביל את הקונספט התכנוני, שעיקרו שימור הזיכרון הישן במסה חדשה. המסה כ – "זיכרון ישן" של ערכיות המשפחה, והחלל כיצירת מרחב בו מתרחשים מצבים המזמנים חוויות חדשות, תוך כדי תכנון החלל החדש לצרכים המפורטים של בעלי הבית (זוג עם שלושה ילדים צעירים). 

המבנה הועמד על המגרש כך שהחזית הפונה לרחוב הינה חזית נקייה ואחידה, שמשדרת איפוק ושקט, קווים הוריזונטלים אשר נקטעים ע"י אלמנט ווריטיקלי המגדיר את הכניסה. עמדת הבית בצורת האות האנגלית L,  ממקסמת את פוטנציאל המגרש, ומונעת  שטחי "left over" בצדי הבית. הצורה שנבחרה למבנה מחזקת את מושג החצר האחורית, ומעמיקה אותו לכדי ממד רחב ידיים שמצליח לטשטש בין פנים לחוץ, בין תוספת לגריעה, בין עצירה לבין תנועה במרחב.

קומת המגורים מרחפת מעל קומת הקרקע הבנייה "מקורות זכוכית" וקונסטרוקציית פלדה, ובכך מגדירה אותה. הניגוד בניהם מייצר דיאלוג אשר מתפתח בתנועה במרחב בין מסה לחוסר מסה.

תכנון התאורה, מיזוג האוויר, אלומיניום, זכוכית וכלל המערכות הנסתרות, נעשה עוד בשלבי תכנון וביצוע השלד, במטרה להימנע מהנמכות גבס ולנצל את מקסימום הגובה ודקיקות החומר. עובדה זו יצרה תוצאה נקיית קווים ואלגנטית, שמאפשרת תנועה, מבט ותחושת זרימה בחלל.

 

בכניסה לבית מוקם המטבח, לב הבית, מתוך מחשבה על המפגש הראשון של הדיירים סביב האי הארוך, מפגש שמאפשר להם להניח את היומיום מאחור ולהיעטף בחום מזין ומחבק.  גם המטבח תוכנן כהמשכו הישיר של הבית. בקיר המשותף נוצר דיאלוג שמאחד את המטבח והסלון ומשלב בתוכו לכל הבית, ולאזורים ספיציפים מערכות סמויות, תשתיות ואלמנטים גלויים. עוד שובצו בקיר זה ארונות גבוהים בגמר אלומיניום, הכולל מקרר ואחסון לטובת המטבח, הסלון ומערכת אודיו וידיאו.

מול קיר הארונות הגבוהים מוקם אי המהווה משטח עבודה ואכילה מאבן "קיסר"  לבנה. גורפונג ביקשה לשלב במטבח אי גדול על חשבון פינת אוכל, מתוך תפיסה אנטי מחויטת, שהולמת את רוחם של דיירי הבית. 

בהמשך החלל, בקו מבט ישיר שמוביל אל החצר האחורית, מוקם הסלון. על הקיר המעובה נתלה מזנון מרחף. בסלון הוצבה ספה ארוכה בגוון אפור לצד שזלונג מודרני וזוג שולחנות קפה בלבן עם רגלי נירוסטה.

 

מרחב הבית נטול קירות, קירות זכוכית מפרופיל מינימלי ונסתר שמטשטשות בין החוץ לפנים וכתוצאה מכך גבולות הבית אינם נגמרים אלה החומות ההיקפיות של המגרש את צורת ה- L משלימה בריכה ארוכה שיוצרת קובייה מושלמת, קירות הזכוכית שעוטפים את המבנה מאפשרות זוויות ראיה רחבות מכל נקודה.

תקרת הסלון הגבוהה ממשיכה מהמבנה ומייצרת אזור ישיבה חיצוני, שפתוח לסלון, למטבח, למדרגות ולבריכה. פרגולה זו יכולה להיפתח ולהסגר באמצעות רפפות, כמו יתר חזיתות המבנה. בהתאם לצרכים המשתנים של הדיירים, גדל החלל הציבורי וכולל את הסלון ואת אזור הישיבה החיצוני. בתקרה נתלו מאווררים שמקלים על הבילוי בקיץ. בחורף, מחממות את האווירה פטריות חימום, שהופכות את פינת הישיבה בחוץ לפואנטה המרכזית של הבית.

גרם המדרגות עשוי קונסטרוקציית פלדה דקיקה שנצבעה לבן. החומר מדגיש את תחושת הריחוף, כמו גם מיקומו במרכז הבית ותכנונו כנטול קירות. המעבר הוורטיקלי מהווה אלמנט סביבו מתרחשת תנועה מעגלית. 

גם בקומת המגורים תכננה האדריכלית חלל נטול מסדרונות. הטשטוש בין הפונקציות יוצר מרחב אחיד שמאפשר מעבר אופקי ואנכי בין החללים. בקומה העליונה מוקמו יחידת ההורים וחדרי ילדים, יחידת ההורים יושבת מעל הסלון ומתאפשרת ממנה יציאה למרפסת, שהיא למעשה גג הפרגולה. 

יחידת הורים תוכננה באופן מינימליסטי. מעל המיטה הזוגית נגרעה נישה מקיר המערכות המעובה לקומת הקרקע המשמשת כמדף להנחת חפצים ואחסון נוסף. דלת הזזה הוטמעה בקיר ומפרידה בין אזור השינה לבין אזור הרחצה, שעוצב גם הוא על טהרת הלבן. דלתות הפנים כמו יתר הבית ממשיכים את הקווים הנקיים, הדלתות  תכננו כהמשך ישיר של הקיר, נטולות משקופים וגבוהות מהרצפה עד התקרה.

 

קומת המרתף מהווה חלק המשכי לייתר הבית, הן ברמת הפרטים, בחומרי הגמר ובאור, בקומת המרתף תוכננו חדר משחקים גדול, משרד וחדרי שרות, כשהאור חודר דרך גרם המדרגות ודרך החצרות אנגליות הגדולות שמאווררות גם את החלל, כך שלמרות היותו שקוע באדמה תמיד האור טבעי צובע את החלל המזמין.

 

סיפור הבית מתבטא בניתוקים ובמפגשים בין חומרים קלים לכבדים, בין שקיפות לאטימות המייצרים אשליה של גודל ומרחב, המאפשרים לסיפור הבית להתאים את עצמו למצבים ולצרכים המשתנים של הדיירים. לדוגמא – שילוב ריצפת פרקט עץ אלון מיושן אל מול שימוש פלדה שמהווה את רוב הקונסטרוקציה של הבית. 

הקונצפט לא מתבטא רק בחללים ובחומרי גמר של המבנה אלה גם בבחירת הרהיטים שנקנו בחברת "באסיני" (יבוא רהיטים וחומרי גמר איכותיים מסין) שעזרה למצוות את סיפור הבית עד תומו, "הזיכרון הישן אל מול החוויה החדשה" קלאסי מול מודרני, זיכרון מול מציאות.