וילה בהרחבה בשרון
צילום: עמית גירון Amit Geron

הוילה, 350 מ"ר בנוי על מגרש של כ-330 מ"ר, ממוקמת בשכונה חדשה בעיר ותיקה בשרון. זהו מקום בהתהוות, עדיין דף חלק, נטול הקשרים, עקבות וזכרונות. אין למה,להתייחס, אין במה להתחשב, סתם מגרש ריק בין רבים כמוהו – ים של מגרשים מוקפים שדות, אשר רק פה ושם משובץ מהם בית. .
בהעדר עוגן מקומי, אבני היסוד בתכנון הבית היו דייריו העתידיים, השקפתם ודרך חייהם.
בהתאם לאלה הקונספט התכנוני הינו מינימליסטי, נקי, מדויק וכנה, הן ברמת החלל והמסה והן ברמת בחירת החומרים במתכונתם הטבעיית והחפה מקישוטים. .
המבנה הוא של שדרה מרכזית, חשופה מדלת הכניסה עד לחצר האחורית, וממנה התפצלויות לפונקציות השונות.
החוליה הראשונה היא המטבח. הוא ממוקם בכניסה ומקבל את הבאים, הן מהכניסה הראשית והן מהכניסה המשנית דרך החנייה, ויוצר את החיבור ביניהן.
החוליה השנייה מגדירה את חדר המשפחה, עם דגש על החיבור והקרבה למטבח ולגרם המדרגות. החלל תוכנן כך שיוכל להיפתח אל עבר השדרה המרכזית ובכך גם לשאר החוליות בחלל, או לחלופין להיסגר לכדי חלל פרטי ואינטימי, בהתאם לצרכי הדיירים.
החוליה השלישית הינה גרם המדרגות אשר מהווה עמוד שדרה נוסף, תלת מימדי, הבנוי ממדרגות בטון זיזיות שיוצאות מקיר אחד מרכזי ואשר נראות כמרחפות בחלל. הקשר בין הפונקציות השונות ואיפשור מבטים בין הקומות מתחזק באמצעות תחימת גרם המדרגות בקיר רשת מצידו האחד ובקיר זכוכית מצידו השני.
החוליה הרביעית והמורכבת ביותר הינה הסלון, אשר מקבל ביטוי גם בתלת מימד באמצעות ציר אופקי כחלק מחוט השדרה של קומת הקרקע, בחיבור לפינת האוכל ולחוץ, וכן בצורת האופק הפתוח, המבטים והשקיפויות בין הפנים לחוץ.
החוליה החמישית הינה החוץ, הכוללת את רצפת הבטון היוצאת מגבולות המבנה ומהווה את המשכו של הפנים אל עבר החוץ, כך שנוצר דיאלוג של סימטריה ביניהם.
החוליה השישית ממקמת את פינת האוכל על התפר שבין החלל הכפול לבין החוץ ויוצרת מקום מפגש משפחתי, אינטימי וטקסי.
החוליה השביעית הינה קומת המגורים, הכוללת את סוויטת ההורים וחדרי הילדים. אלמנט החלל הפתוח והאינסופי מתקיים גם בקומה זו, באמצעות חלל המבואה המקבל אליו את הבאים, מאגד סביבו את החדרים וצופה באמצעות חלון גדול אל הנוף המרהיב שמחוצה לו.
חומרי הגמר בקומה זו, כמו גם בקומה הקרקע, נבחרו במצבם הטבעי כדוגמת חיפוי פרקט עץ טבעי, אשר בחדר ההורים גם מטפס על הקיר ומשמש כגב למיטה, וכן קיר הבלוקים היוצר במבואה את החיבור בין חדר ההורים לחדר הילדים, אשר נשאר חשוף ובמצבו הטבעי ו"האפור".
כל פונקציה בבית עומדת בפני עצמה, אך בו בעת מקיימת מערכת קשרים עם הפונקציות האחרות.
תכנון זה מאפשר לדיירים את היכולת לשלוט במצבים השונים, לחסום או לאפשר מבט, קול, אור ותנועה.